שיר מתחילת המאה ה-20 על יופיים האלוהי של העצים והניסיון של המשורר לתאר את יופיים

ג'ויס קילמר (6 בדצמבר 1886 - 30 ביולי 1918) היה סופר ומשורר אמריקאי וזכור בעיקר בגין שיר קצר שכותרתו "עצים " (1913), שהתפרסם באוסף עצים ושירים אחרים בשנת 1914.

אינני רוצה להתהדר בנוצות לא לי אבל השיר הנאיבי שמובא כאן נוגע בדיוק רב במצב הרוח שלי כשאני ניגש לעץ שהוא יצירת מופת של הטבע ומתחיל לשנות אותה, להוסיף לה, לצבוע אותה, לגרוע ממנה. היופי הקסום והמצמרר יעלם, יצא משהו חדש שיכול לעורר תחושות חדשות, אבל לעולם לא את התפעמות הראשונית מעצם היווצרותם של הצורות והמרקמים המורכבים בתהליכי ההשתנות האין סופיים של הקיום.

Trees BY JOYCE KILMER I think that I shall never see A poem lovely as a tree. A tree whose hungry mouth is prest Against the earth’s sweet flowing breast; A tree that looks at God all day, And lifts her leafy arms to pray; A tree that may in Summer wear A nest of robins in her hair; Upon whose bosom snow has lain; Who intimately lives with rain. Poems are made by fools like me, But only God can make a tree.